גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
28 יחסים: מרא דאתרא, משה מנדלסון, אב"ד, אברהם בן אביגדור, אדריאנופול, סקולה (עיירה), פקיעין, פוזנא, פיורדא, צפת, צבי הירש יאנוב, קונסטנטינופול, ראש ישיבה, רב, ש"ס וילנא, שמחה מדעסוי, תנועת ההשכלה היהודית, תלמוד בבלי, לנצ'נה, טבריה, בית דין (הלכה), דסאו, דבר (מחלה), ה' בשבט, האימפריה העות'מאנית, י"א בכסלו, יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), יוסף זונדל מסלנט.
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ומרא דאתרא · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ומשה מנדלסון · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ואב"ד · ראה עוד »
אברהם בן אביגדור
רבי אברהם בן אביגדור או אברהם בכ"ר אביגדור (לעיתים: אברהם אביגדור; ~ה'תע"ה, 1715 - ה'תקמ"ו, 1786) היה רב וראש ישיבה באימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ואברהם בן אביגדור · ראה עוד »
אדריאנופול
#הפניה אדירנה.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ואדריאנופול · ראה עוד »
סקולה (עיירה)
סקולה (באוקראינית: Ско́ле; בפולנית: Skole; ביידיש: סקאָלע או: סקאָליע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, שמונצחת בשם המשפחה "סקולסקי".
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וסקולה (עיירה) · ראה עוד »
פקיעין
בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ופקיעין · ראה עוד »
פוזנא
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ופוזנא · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ופיורדא · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וצפת · ראה עוד »
צבי הירש יאנוב
רבי צבי הירש (יוסף) יאנוב (כונה צבי הירש חריף; 1733, ליסא, פולין – י"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785, פיורדא) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא ובפיורדא.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וצבי הירש יאנוב · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וקונסטנטינופול · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ורב · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמחה מדעסוי
הרב שמחה אשכנזי מדעסוי (לעיתים: ר' שמחה הלברשטאם מדעסוי; נפטר בי"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785) היה מגדולי יהדות אשכנז במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ושמחה מדעסוי · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לנצ'נה
לנצ'נה (בפולנית: Łęczna; ביידיש: לענטשנע) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית לובלין שבפולין, במפגש הנהרות וייפז' ושווינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ולנצ'נה · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וטבריה · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
דסאו
בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ודסאו · ראה עוד »
דבר (מחלה)
דֶּבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ודבר (מחלה) · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וה' בשבט · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
י"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו וי"א בכסלו · ראה עוד »
יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)
הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ויעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) · ראה עוד »
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תקמ"ו ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'תקמ"ו
